עד עונת 19/20 ליאור סודמי החלוץ עוד שיחק כדורגל, והוא עבר לא מעט תחנות במהלך הקריירה שלו. הוא שיחק באופקים, קריית מלאכי, בני לכיש, מכבי קריית גת, מעלה אדומים,בני יצ׳לאל ועוד. סודמי נחשב לאחד החלוצים הטובים שהיו בליגות הנמוכות, אחד שידוע לכבוש שערים ולאורך הקריירה הוא רשם מס׳ עליויות ליגה. הקבוצה במדיה פרש הייתה מ.ס קריית גת בה שיחק למשך מס׳ עונות.

מאז שפרש מכדורגל, סודמי רצה לפתוח בקריירת אימון והוא החל לאמן בבית הספר לכדורגל בעיר בו הוא מתגורר אשקלון, הוא אימן את גילאי 4-10 ושאף להתקדם בתחום.

אך האסון מהשבת השחורה של ה7/10 פקד גם את סודמי, באותו הבוקר הוא התעורר יחד עם כל תושבי מדינת ישראל לאזעקות ובעיר שבו הוא מתגורר אשקלון שנמצאת ברדיוס קרוב לעזה מטחי הרקטות פקדו את העיר ללא הפסקה.

״בשבת השחורה של ה7/10 התעוררנו כמו כולם ושמענו מלא בומים״ מספר סודמי ומוסיף: ״באשקלון היו מטחים ואזעקות. אני חי עם אימא שלי שהיא סיעודית היא הייתה בחדר הפנימי עם המטפלת. ראינו שנכנסו מחבלים לעיר ורציתי לסגור את הדלתות והכניסות, במקביל המטפלת באה אלי ורצתה לקחת מגבת לאימא שלי ואמרתי לה שתיקח מתוך הבית ופתאום נשמע בום ענק בלי אזעקה 4 מטר מאיתנו״

ביתו של סודמי נפגע פגיעה קשה, כאשר בתוך הבית היו כמאה רסיסים. המטפלת איבדה את ההכרה והוא נפצע ברגלו מרסיס ענק.

ליאור, מה עושים במצב כזה?

״הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לוודא שאימא שלי בסדר ושאני יכול להתמודד. התעלפתי וניסיתי לפתוח את הדלת, נשכבתי בכניסה לבניין וצעקתי. אנשים פחדו לצאת, ובסוף יצאו כמה שכנים וראו את מה שקרה. הם התקשרו לאחים שלי וחיכינו שעה וחצי לאמבולנס שברקע עדין אזעקות ונפילות״

סודמי הגיע לבית החולים מחוסר הכרה וניצל בנס, באותה השבת לא מעט אנשים קיפחו את חייהם מאחר והצוותים הרפואיים לא הצליחו להגיע אליהם. סודמי עבר ניתוח שערך 7 שעות והצילו לו את הרגל, המטפלת הגיעה לבית חולים במצב אנוש.

איך מתמודדים עם המצב?

״נכנסתי כבר למצב נפשי שלא רציתי להישאר שם, הטיסו אותי במסוק לבלינסון שם החליטו לבצע ניתוח נוסף. סיימתי את הניתוח השני והעבירו אותי לשיקום בבית לווינשטיין וידעתי שאני צריך לחזור לניתוח נוסף אחרי חודש וחצי, העבירו לי עצם מהרגל הבריאה לרגל הפגועה״

מעל לארבעה חודשים עברו מאז אותה שבת ארורה וסודמי עדין נמצא בשיקום מתרגל לחיים החדשים שלו. ״היום אני עדין בשיקום, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים פסיכולוגים. אני אמור להשתחרר בפבואר ולקבל דירה באשקלון עם ממ״ד אבל אני נורא חושש״ מספר חלוץ העבר

כתוצאה מהפציעה ליאור שרצה להתקדם בקריירה שלו כמאמן נאלץ להפסיק מאמן, ולמרות המצב הוא חולם לחזור ולעמוד על הרגליים ולשוב למגרש.

כמה הכדורגל והאימון חסרים לך?

״המצב קשוח, אני עושה את כל המאמצים להחלים. מבחינתי כדורגל זה האנרגיות, גם כשהייתי במגרש הייתי אחד שמדרבן ומכוון וככה הייתי בתור מאמן ולא רק מסתכל עליהם ואומר להם מה לעשות״

סודמי לצד ילדי בית הספר לכדורגל באשקלון (צילום: פרטי)

אתה חושב שתוכל לחזור לאמן? מה אומרים הרופאים?

״עד היום כשאני רואה ילדים לבושים בחליפות כדורגל אני נמס מזה ומדבר איתם. כרגע הרגל לא נותנת לי לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות ואני מקווה שבעתיד זה יקרה. מאמן צריך לזוז מעבר ללהניע שחקנים. אני ממש בהתחלה ואני צריך להראות מה אני יודע ויש לי הרבה מה להוכיח״

מי שמטפח את סודמי בימים האלה הוא זאביק זלצר, שחקן ומאמן העבר שמשמש היום כפרשן ספורט. סודמי סגר מעגל עם זלצר אותו הוא אימן בנבחרת הנוער כשהיה בן 17 וכיום זלצר עוזר לו בכל נושא הכדורגל.

מה תרצה להגיד לסיכום על המצב?

״הכרתי אנשים מדהימים, עטפו אותי באהבה באו קנו תרמו הכינו לנו אוכל והזמינו אותנו לשבתות. אני נמצא עם פצועי מלחמה וחיילים באים הרבה סלבריטי ונותנים לנו הרבה רוגע ושמחה. הרווחתי את החיים מחדש ואני מקווה לקבל תמיכה באשקלון ושיעזרו לי אני במצב לא פשוט כרגע ומקווה לתמיכה״