אדם קרפילוב (24) מאשדוד, משחק בעמדת  כנף/קיצוני שיכול לשחק בשני הצדדים ימין/שמאל, שחקן בעל שליטה טובה בכדור בשתי הרגליים, דינאמי, מהיר, זריז, יש לו דריבל טוב הוא בעל קור רוח וסיומת טובה מול השער בשתי הרגליים.

קרפילוב החל לשחק כדורגל בגיל מאוחר יחסית בקבוצת הנוער של מכבי עקרון, ומשם המשיך לקבוצת הנוער של עירוני אשדוד, לאחר מכן שיחק בקבוצת הבוגרים של בית״ר אשדוד מליגה ג׳, בבית״ר גן יבנה ומכבי רחובות ובעונה האחרונה שב לקדנציה נוספת בבית״ר גן יבנה במדיה כבש 7 שערים.

״למרות הגיל המאוחר בו התחלתי לשחק, כל החיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי, היו מסביב לכדורגל״ מספר אדם ומוסיף: ״גדלתי בבית בלי הרבה אמצעים ומצב כלכלי לא פשוט. ולכן לא יכולתי לשחק כדורגל באופן סדיר״

במקביל לחלום של אדם לפרוץ בכדורגל, הוריו התגרשו והוא ושני אחיו נותרו לגור עם אימם וכל זאת כשאחיו הבחור נתנאל חי קרפילוב היה חולה במחלת ניוון שרירים. קרפילוב הצעיר היה זה שמטפל באחיו, מאחר והוא היה זקוק להשגחה צמודה  כשמקביל הוא עוזר למשפחתו להתפרנס. אחרי מאבק ממושך במחלה הארורה אחיו נתנאל חי קרפילוב הלך לעולמו, כאשר החלום הגדול ביותר שלו היה לראות את אדם מצליח בכדורגל.

״אחי ז"ל דאג תמיד להגיד לי שהוא בעצמו רצה להיות כדורגלן, אך כמובן בשל מצבו הוא לא היה מסוגל להגשים את חלומו , וכדי לעודד אותו הבטחתי לו שאני אעשה הכל כדי להגשים לנו את החלום המשותף הזה שלנו. וכשהיה רואה אותי משחק, בשכונה ובבית הספר, היה אומר לי "כשאתה משחק אני מרגיש כאילו אני משחק, אתה הרגליים שלי" וזה משהו שאני לוקח איתי תמיד מאז פטירתו״. מספר קרפילוב   

אדם, איך אתה מסכם את העונה הנוכחית?

״את העונה סיימנו במקום ה- 7, כשהקבוצה נלחמה עד הרגע האחרון על כניסה לפלייאוף העליון. שיחקתי 19 משחקים (מתוך 30), בהם כבשתי 7 שערים (שני בקבוצה). פתחתי את  העונה בצורה טובה, כבשתי 2 שערים כבר בשני המחזורים הראשונים והרגשתי שאני    נמצא במומנטום טוב. אך לצערי, שבר באצבע רגל ימין  השביתה אותי למשך חודשיים וחצי, פציעה שגרמה לי להחמיץ 11 משחקים, וקטעה לי את ההתקדמות. חזרתי מהפציעה באמצע העונה בשיא המוטיבציה, כבשתי 5 שערים ב- 5 משחקים שנתנו לקבוצה סיכוי ממשי להתברג לפלייאוף העליון. בסופו של דבר פספסנו את ההזדמנות ולא הצלחנו לעלות לפלייאוף״.

האם הרגשת תחושת פספוס?

״לתחושתי, היה זה פספוס ענק שכן לקבוצה היה פוטנציאל באמת להצליח, אך משהו שם בדרך לא כל-כך התחבר, כפי שקורה לא מעט בליגות הנמוכות וסיימנו את העונה רק במקום השביעי״.

מה אתה עושה על מנת להתקדם בכדורגל?

״מאז ועד היום הרצון להצליח ככדורגלן לא עוזב אותי ואם כל המהמורות בדרך אני עדיין חי ונושם ומאמין שאני יכול להגשים את עצמי.  בשנים האחרונות הקושי גבר, בשל העובדה שאני תומך באימי ומשמש כמפרנס יחיד ועושה כל שביכולתי לפרנס אותי ואת אימי בכבוד, תוך כדי שבמקביל אני לא מוותר ודוחף את עצמי בשיא הכוח לאימונים מסודרים, תזונה נכונה ושגרת חיים של כדורגלן בצורה הכי טובה ובהתאם לנסיבות . יחד עם זאת, אני נחשב לשחקן קבוצתי מאוד, שחקן נשמה, ווינר שמשאיר הכל על המגרש ולא מוותר עד השריקה האחרונה״.

איך אתה רואה את הכדורגל בליגות הנמוכות?

״הכדורגל בליגות הנמוכות, במרבית המקומות, הוא חובבני, כזה שלא לוקחים אותו יותר מדי ברצינות, אם זה בפן הניהולי-מקצועי, וגם חלק לא קטן מהשחקנים, בעיקר המבוגרים יותר, באים לשחק בשביל הכיף, ולכן האימונים לא ברמה גבוהה ולא אינטנסיביים והדבר בא לידי ביטוי גם במשחקים.אך יחד עם זאת, יש לא מעט שחקנים צעירים, כישרוניים בעלי פוטנציאל, שעובדים מאוד קשה בניסיון לפרוץ את מחסום ולהתקדם הלאה לליגות גבוהות יותר, שם יוכלו להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם״.

מה התוכניות לעונה הבאה?

״השאיפה שלי בטווח הקצר לקבל את הבמה לשחק בליגה גבוהה יותר, דבר שיאפשר לי להגשים את עצמי ככדורגלן וגם יעזור לי להתפרנס בכבוד. לצורך זה אני עובד מאוד קשה, מתאמן כל הזמן, גם על כושר גופני ושומר על גוף שלי, על תזונה נכונה, וגם מתאמן בפן הטכני על שיפור הטכניקה ויסודות הכדורגל. בנוסף, אני עובד גם עם ליאור ציפורי האנליסט האישי שלי שעוזר, תומך ומאמין בי שאוכל למצות את הפוטנציאל שיש בי״.

איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?

״בטווח הרחוק אני חולם להגיע הכי גבוה שאפשר- לשחק בקבוצות הליגות המקצועניות בארץ, להתפרנס מכדורגל, וכמו לכל כדורגלן יש לי גם את החלום לשחק בנבחרת, ובעזרת השם שאגיע למצב שאנסה גם לצאת לשחק בחו"ל. אבל בשלב זה, אני מתמקד בלבצע את קפיצת המדרגה הראשונה לעבר המטרה, להמשיך בעבודה הקשה מתוך שאיפה לקבל הזדמנות בעונה הבאה לשחק בליגה גבוהה יותר, בקבוצה שתאפשר לי להפגין את  היכולות ולממש את הפוטנציאל שלי״.