מ.ס דימונה שוב פתחה עונה בקול תרועה רמה, וזאת למרות שבעונה הקודמת היא רשמה את אחת העונה הגרועות ביותר בתולדותיה והייתה בסכנת ירידה עם התקציב הגדול ביותר בליגה. גם העונה לפני כן לא הייתה מזהירה ומ.ס דימונה רק נשארה בליגה זאת למרות שנבנתה בתקציב עתק.
כזכור, הקבוצה מתוקצבת ע״ הרשות המקומית והתקציב שהיא מקבלת הוא שנתי ולא עונתי. ע״פ נתונים של רשם העמותות ניתן לראות את התקציבים שהושקעו לאורך שנת 2021 משמע חצי מהעונה הקודמת וחצי מהעונה לפניה. וגם את הגירעון שהקבוצה יצרה בהוצאות שנשקו לכמעט 3.5 מיליון ש״ח תקציב שקבוצות אחרות היו חולמות עליו ואולי גם מצליחות איתו להגיע לתוצאות.
נתונים מתוך אתר גיידסטאר ורשם העמותות של משרד המשפטים
גם בעונה הנוכחית נראה שאף אחד לא למד בדימונה לקח. זה התחיל מהחתמתו של המאמן רומן זולו, מאמן חסר ניסיון שלא מכיר את ליגה א׳ מקרוב, אבל ראש העיר הכריע את החתמתו וזאת למרות שהוצעו לדימונה מאמנים מנוסים עם קבלות שיכולים להוביל את המועדון להצלחה. ובכלל לא ברור עד כה מדוע ראש עיר התערב לכאורה בעניינים מקצועיים.
החתמתו של רומן הסתמנה ככישלון גדול. בתחילת העונה דיברו בדימונה על עלייה לליגה הלאומית והצהירו זאת בכל מקום בתקשורת, אבל תוך כדי תנועה הקבוצה לא הצליחה לייצר תוצאות כמצופה ממנה והחלומות על עלייה התחלפו בחלומות על פלייאוף שכעת גם נמצא בסכנה.
אומנם דימונה לא בסכנת ירידה כמו בשנים קודמות, אבל בדימונה הציבו מטרות ולמרות שהמאמן לא הצליח להוביל את הקבוצה למטרות או לבנות קבוצה אטרקטיבית שתהווה פקטור רציני בליגה, הוא המשיך לקבל קרדיט לא ברור מדוע דבר שמצריך בדיקה כשלעצמו. בזמן שקבוצות אחרות נפרדו מכמה מאמנים.
הכישלון של דימונה מתחיל מהניהול, מינויו של אלון ריף למנכ״ל הקבוצה הסתמן ככישלון גדול, ריף לא מורגש כלל במועדון ונראה שהשילוב בין ניהול מחלקת הנוער לבוגרים לא מביא להצלחות. מאחורי הקלעים עומד רועי אמנו שמכחיש כל מעורבות בקבוצה, אבל סוכנים ושחקנים מעידים כי הוא היה מעורב בכל תהליך ההחתמה ואחרון מחזיק תיק הספורט אסי איפרגן שקולו לא נשמע מיום מינויו לתפקיד. ענף הספורט בעיר דימונה נעמד במקום והפסיק להפתח.
בצד המקצועי, רומן זולו קיבלו צ׳ק פתוח להחתים העונה את כל הבא ליד וכך קרה, לכיוון העיר הדרומית החלה תנועת שחקנים עם עבר בליגה הלאומית וגם שחקנים מליגה א׳ צפון, אך מלבד כמה שחקנים רובם לא סיפקו את הסחורה ואף ניתנה לזולו האפשרות להחתים שחקנים אחרים במקומם אבל גם זה לא עבד.
מדימונה הייתה ציפייה לבנות בתקציבים הללו קבוצה תדרוס את הליגה, שתהווה פקטור משמעותי בצמרת ובהתמודדות על עלייה ותחזיר לנו רגעי כדורגל מרגשים מהעונה הקודמת כשחזינו בכפר שלם, מכבי יפו ושמשון כפר קאסם החזקות מתמודדות על עלייה. אבל בדימונה אין חדש תחת השמש, והיא בדרך שוב לעונה כושלת במונחים של המטרות שהציבה לעצמה.
כל מה שראינו מדימונה על המגרש היא קבוצה אנמית חסרת מחץ, קבוצה חסרת ביטחון שמתעייפת מהר וחייבת לשפר את הכושר הגופני שלה. ומלבד 2-3 משחקים שבהם דימונה התחפשה לקבוצת כדורגל היא הציגה תוצאות מאכזבות וחוסר יציבות וככה לא עולים לפלייאוף ובטח אין מה לדבר על עליית ליגה.
ומה קיבלנו? שוב בזבוז כספי ציבור, שוב שחקנים לא מחוייבים שבאו לעשות סיבוב על המועדון, שוב מאמן כושל שמקבל קרדיט, שוב הנהלה שלא מצליחה להוביל את הקבוצה להצלחות, ועוד עונה כושלת שתתחבר לעשור שלם כושל בדימונה שאומנם בתוכו דימונה הצליחה להעפיל מליגה ב׳ לליגה א׳, אבל גם באותה עונה היא נכנסה לגירעון גדול בשווי תקציב של קבוצות בליגה.
אם נתייחס לתוצאות ולמצב של דימונה, קבוצת התיקו הטיפוסית היא נמצאת במקום החמישי בטבלה ורשמה עם כה 9 ניצחונות 9 תוצאות תיקו וחמישה הפסדים ויש לה 36 נקודות. אחרי ההפסד לכסייפה והתיקו עם ירמיהו חולון במחזור האחרון בקעת הירדן הצליחה להיצמד לדימונה מבחינת נקודות ומספיקה מעידה נוספת של דימונה כדי לצאת מתמונת הפלייאוף. גם מרמורק לא אמרה נואש, היא נמצאת מתחת לבקעת הירדן במקום ה-7 עם 32 נקודות מרחק של 4 נקודות מדימונה. כסייפה במקום ה-8 עם 31 נקודות מרחק של 5 נקודות מדימונה כשנותרו 7 מחזורים לעונה הסדירה.
אם ננתח את שתי הקבוצות שיכולות לגרום לדימונה לצאת מהפלייאוף גם בקעת הירדן שנחשבת להפתעת העונה וגם מרמורק נבנו בתקציב קטן בהרבה יותר משל דימונה, כשהן בנויות על שחקנים צעירים ואנונימים ולצידם מס׳ חיזוקים. דימונה מבינה שגם העונה לא ניתן לדבר על עליית ליגה, ואם נודה על האמת למועדון כמו דימונה אין מה למכור בליגה הלאומית כך שכבר אפשר לסמן את העונה הנוכחית ככישלון חורץ. אם דימונה תאבד את מקומה בפלייאוף זו תהיה הגושפנקה הסופית לכישלון האדיר, האוהדים הצהירו שיבואו בחשבון בבחירות הקרובות.