העשירה והבכירה, צמד מילים שהיה אמור לתאר את מ.ס דימונה העונה. אך הכישלון הניהולי הטוטאלי של מקבלי ההחלטות אשר התחיל עם מינוי המנכ״ל אלון ריף ולאחר מכן מינויו של המאמן רומן זולו, שעד כה כושל ובגדול הביא את דימונה להפסד מאכזב מול עירוני כסייפה, במשחק שנחשב למעין דרבי.

אחרי המפגש אתמול (שישי) צמד המילים הללו ״העשירה והבכירה״ התחלק לשניים. העשירה היא אכן דימונה, אך הבכירה בדרום היא עירוני כסייפה. הקבוצה שמייצגת את הפזורה הבדאוית מוכיחה שגם בלי תקציב גדול אפשר להיות הקבוצה הבכירה, לעשות תוצאות יפות ולהתמודד כשווה בין שווים מול קבוצות גדולות ובעלות תקציב גדול יותר.

כשמגדירים כישלון בכדורגל הכישלון כמובן הוא בהתאם למטרות. אם בדימונה היו מדברים על הישארות בליגה, אז לא היו מגיעות ביקורות על מצבה אלא ככל הנראה רק על הכספיים שהשקעו בה העונה.

אך בדימונה סימנו מטרה לעלות ליגה העונה ואח״כ כשרומן זולו ראה שהוא לא מצליח להדביק את הקצב עם שאר הקבוצות שעושות בית ספר לדימונה, שנבנתה בתקציב גדול משלהם. הוא התחיל לדבר רק על פלייאוף, שאם דימונה לא תתעורר גם ממנו היא תתרחק ואז המועדון יקבלו סופית גושפנקה לעוד עונה מביכה.

זו אחת העונות הכי כושלות במועדון, כמובן שוב ביחס למטרות.זה התחיל ממינויו של המנכ״ל אלון ריף מסתמן ככישלון מוחץ, מעורבותו לכאורה של רועי אמנו מנכ״ל רשות הספורט עושה נזק כבר שנים למועדון ואין קול ואין עונה מצד מחזיק תיק הספורט אסי איפרגן וכל זאת בשנת בחירות.

דימונה מתוחזקת היטב באחד מהתקציבים הכי גדולים בליגה, היא החתימה שלל שחקנים מכל רחבי הארץ בסכומי עתק כשהם מקבלי דירות ורכבים מושכרים ותאנים של ליגת העל, אבל לא נותנים מספיק תפוקה על המגרש ולא מחוברים למקום. גם כששחקנים לא התאימו לדנ״א של המועדון העונה הם הוחלפו באחרים ובכל זאת דימונה ממשיכה להציג קבוצה אנמית ללא מחץ ובעיקר חוסר יציבות ובעיות בהגנה.

הדבר היחידי שיציב בקבוצה עד כה הוא מעמדו של רומן זולו, המאמן היחידי בליגה שממשיך להיכשל ועדין מקבל קרדיט בזמן שמועדונים אחרים בליגה כבר נפרדו ממס׳ מאמנים. כי אם ננתח את התוצאות של דימונה שנחשבת לקבוצת תיקו טיפוסית, גם הניצחונות של הקבוצה לא היו מספיק מרשימים. בדימונה שוב חוזרים על טעות רונן ווינשטיין, ואם היא תאבד את מקומה בפלייאוף אז אפשר לחתום סופית את הכישלון של העונה הזאת.

חלק נוסף ועצוב בסיפור של מ.ס דימונה, הקבוצה שמושקעת במיליונים אך לא מצליחה לסלול דרך ומחפשת רק תוצאות או דרכים לעלות ליגה, בזמן שאין לה מה למכור בליגה הלאומית. הוא שביתה הוא כבר מזמן לא מבצרה, האיצטדיון אולי המפואר ביותר בליגה א׳ שהיה נחשב למגרש שקשה לנצח בו כבר לא באותה מגמה וקבוצות לוקחות נקודות מדימונה בביתה.

נחזור לכסייפה, אם נסתכל על ההיסטוריה בין המועדונים עוד בעונת העלייה של דימונה , כסייפה עם המאמן אמיר כהן על הקווים מנצחת 1-0 את דימונה ומאז כסייפה הפכה לכבשה השחורה של דימונה. אתמול (שישי) משחק נוסף בית הקבוצות הסתיים בהפסד מאכזב לדימונה וחגיגה גדולה עבור כסייפה שבנויה אולי ברבע תקציב משל דימונה.

המפגש בין שתי הקבוצות הוא מפגש קצוות, אך מי שצפה במשחק ראה את כסייפה מסתכלת לדימונה בלבן של העיינים ללא הבדלי רמות. כסייפה באה לקחת נקודות ועלתה ליתרון מהיר משער של סאלי גנון שניצל טעות קשה מאוד בהגנת דימונה.

לא עברו עשר דקות ומשה פרץ, ששיחק במדי דימונה הכפיל את התוצאה וגרם לדימונה לתפוס את הראש. דימונה ניסתה לחזור למשחק, אבל התקשתה מול הגנת כסייפה ונחלה הפסד ביתי מאכזב שעלול לגרום לה לאבד את מקומה בפלייאוף אם היא לא תצליח להתאושש ולהתייצב ויפה שעה אחת קודם.