אחרי שהעונה הקודמת של מ.ס דימונה הייתה מלווה בקומדיה של טעויות, שגרמו לקבוצה להתמודד על ירידת ליגה עם התקציב הכי גדול בליגה מ.ס דימונה פתחה עונה מחדש. אומנם מוקדם מדי להביע דעה על הקבוצה, אבל הספקנו להתרשם מהצוות, השחקנים שהגיעו למועדון וגם מהמחזור הראשון.
על הקווים רומן זולו ולצידו שלומי אזולאי, אם היו שואלים אותי הייתי מוותרת מראש על צמד מאמנים שלא מכיר את הליגה, וצריך לעשות נסיעות ארוכות כדי להגיע לאימונים ומשחקים. ובכל זאת, אם זולו נבחר כמאמן, בדימונה יכלו לפרגן לעוזר מאמן מקומי אבל זה רק חלק מהתסמינים של המחלה של המועדון הזה.
יאמר לזכותו של זולו שהוא מאמן עם הרבה אמביציה, למרות הביקורות מסביב הוא הגיע במטרה לעבוד וקשה. הוא בנה קבוצה שונה ברובה ממה שראינו בעונה הקודמת, על בסיס שלד קיים ועם כמה חיזוקים נוספים שלא יכול להיות להם אמצע או שזה יהיה סיפור הצלחה מסחרר וזולו יהפוך ליקיר העיר דימונה, או שנראה פה שוב כישלון מהדהד.
אם הייתי לוקחת את מ.ס דימונה שנבנתה השנה ומשבצת אותה בעונה הקודמת , הקבוצה שוב הייתה מתמודדת על ירידת ליגה. אבל דווקא בעונה כזאת שהליגה שוויונית, ללא תקציבים גדולים ופערים בין הקבוצות, אם מ.ס דימונה תהיה חכמה היא אולי תוכל לנצל את המצב ולהפתיע.
אם נצביע על החיזוקים המעניינים ביותר שעשתה דימונה עד כה, אפשר למצוא את הבלם אבי מלכה, שנחשב לבלם מנוסה מאוד. שי בוזנח שכבר הפך לשחקן בית המשיך לעונה נוספת, והוא שחקן נהדר שעובד קשה על המגרש עושה הגנה אבל גם פעיל בהתקפה. ובכל זאת, כדי להשיג הגנה טובה ויציבה צריך הרבה יותר, והמתכונת הנוכחית של דימונה בחולייה האחורית איננה מספקת.
עדן בן מנשה גם חתם בשורות דימונה, הוא נחשב לקשר מוכשר מאוד אך השנתיים האחרונות שלו היה מדשדשות, ודימונה תוכל לקוות שהוא יצליח להביא את האיכויות שלו למגרש. גם בחוליית ההתקפה ראינו חיזוק מעניין בדמותו של גיל חדד, הוא נחשב לשחקן עם הרבה כישרון. אומנם זה פחות עבד בעונה הקודמת במדי עכו מהליגה הלאומית, אבל דווקא בליגה א׳ צפון כששיחק ברובי שפירא, הוא הוכיח לנו שהוא יודע לספק מספרים. לא בטוח שהייתי בונה על חדד כחלוץ מרכזי, אבל יהיה מעניין לראות איך הוא יבוא לידי ביטוי בדימונה ובכלל בליגה הדרומית.
אמיר חלאיילה וסתיו פיניש המשיכו לעונה נוספת במועדון, אלו שני שחקנים עם חוזים גדולים מאוד יחסית ולדימונה לא הייתה דרך להשתחרר מהם. בעונה הקודמת שני השחקנים לא סיפקו את הסחורה והעונה הם יהיו חייבים להצדיק את החוזה שלהם. מי שחזר לעונה נוספת במועדון הוא יוסף טוואבה, השחקן כבר לבש את מדי דימונה ובעבר זה פחות עבד ודימונה רק יכול לקוות שהפעם זה יתחבר. ריאן אשמוז גם הצטרף לתלכיד בדימונה, זאת אחרי ששיחק בהפועל נוף הגליל איתה ירדה ליגה. אבל כבר נוכחנו לדעת שלא כל מה שיכול לעבוד בליגה הלאומית יעבוד בליגה א׳.
מעבר לשחקנים שהמשיכו מעונה נוספת כמו ליאל זגורי , משה אסולין ועוד. מרבית הסגל מבוסס על שחקנים אנונימיים ברמת ליגה ב׳ תחתית טבלה, ודימונה ידועה כקבוצה שאוהבת לשלם משכורות גבוהות. אם בחרתם להחתים שחקנים ללא קבלות, מדוע לא לתת במה לשחקנים המקומיים המינימלים שיש למועדון הזה להציע? ולא לשלב באימונים כמה שחקנים נוער כדי לסתום פיות, אלא באמת לתת הזדמנות אמיתית.
אם נתייחס לקבוצה שנבנתה עד כה באופן כללי, קבוצה בינונית מאוד ללא שחקנים שוברי שוויון בליגה. ואם קבוצה כזאת הייתה נבנת במועדון במרכז הארץ , העלויות חצי ממה שדימונה משלמת.
דימונה פתחה את משחק הגביע ברוח סערה מול עירוני כסייפה, ופירקה את הקבוצה 5-1 , התוצאה ריגשה רק את ראש העיר ופמלייתו כי בגביע כמו שבגביע הכל יכול להיות, מעבר לכך שכסייפה היא לא אינדקציה למדד מסויים מאחר והקבוצה החלה להיבנות ולהתאמן מאוחר.
עם התוצאה דימונה הגיעה לפתיחת הליגה עם הרבה צפיות, אבל יצאה מאוכזבת בתיקו מאופס וחלוקת נקודות מול עירוני אשדוד. עבור הקבוצה של יוסי חכים שעדין רחוקה מלהיות מחוברת זהו תיקו שכולו ניצחון. עבור דימונה הנאיבית שהגיעה למצבים, אבל לא ידעה להרוג את המשחק זהו תיקו שכולו הפסד.
אם מ.ס דימונה רוצה לקרב את האוהדים מחדש ליציעים היא תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה. בין הנהלת הקבוצה שלא ברור במאת האחוזים מי היא לאוהדים יש ריחוק שנובע מבחירת האנשים שמנהלים את המועדון הזה. מ.ס דימונה מודל 22/23 תתקשה לשחזר את השנים המרגשות של הקהל הדימונאי מול הקבוצה, אבל אם זולו יהיה חכם הוא ינסה לעשות עם הקבוצה הזאת עונה אחרת ממה שראינו בשנים האחרונות.
לשם כך, דימונה תצטרך להיות הרבה יותר מחוברת על המגרש, לשחק אגרסיבי ולדעת להרוג משחקיםץ אחרת אנחנו שוב נראה יכולת מאכזבת לאורך כל העונה, כמו במשחק מול עירוני אשדוד רק הפעם בניגוד לשנים קודמות זה יהיה מובן, על פניו הסגל בינוני ולא בטוח שיהיה קל להוציא ממנו הרבה, אנחנו נמשיך לעקוב.